מגדל נ' טאהא עאמר ז"ל ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת – הנתבעת, כנגד החלטת בית משפט קמא (כב' השופט א. אריאלי, בימ"ש השלום טבריה) מיום 3/11/2013, במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת לסילוק תביעת המשיבים על הסף מחמת התיישנות (להלן: "ההחלטה").

2.התביעה נשוא הבקשה הינה תביעת הנזיקין השלישית שהגישו המשיבים כנגד המבקשת בשל אותה עילת תביעה.

התביעה השנייה שהוגשה נמחקה בשל אי תשלום אגרה.

3.בהחלטה עמדה לדיון השאלה – האם תביעה שנמחקה בשל אי תשלום אגרה, ובנסיבות הרלבנטיות להליך שבפני בימ"ש קמא - נחשבת ככזו העוצרת את מרוץ ההתיישנות בגדרו של סע' 15 לחוק ההתיישנות (כטענת המשיבים) אם לאו – (כטענת המבקשת) הואיל ויש לראותה ככזו שאילו לא הוגשה כלל.

4.לאחר עיון ובחינה בטיעוני הצדדים בפני בימ"ש קמא, בטיעוני המבקשת בבקשתה בפניי ובהחלטת בימ"ש קמא, אני רואה לדחות את הבקשה ללא צורך בקבלת תגובה ;

5.בימ"ש קמא בהחלטתו ניתח באופן מקיף ומעמיק את מכלול השיקולים הרלבנטיים ואת תקדימי הפסיקה בנוגע לפרשנות הראויה של סע' 15 לחוק ההתיישנות התשי"ח 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") בכלל, ולהיבטים הנוגעים לתובענה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרה, כשאת המארג הכולל הנ"ל, ישם כדבעי בנסיבות הפרטניות שבפניו.

6.על רקע הכלל הפרשני בדבר מתן עדיפות לזכות הגישה לערכאות, כמו גם הפרשנות הראויה לפיה סיוג או שלילת תחולת החריג הקבוע בסע' 15 לחוק ההתיישנות נכון וייושמו רק במקרים בהם מוכח כי מחיקת ההליך הקודם נגוע בהתנהגות בחוסר תום לב או שימוש לרעה בהליכי בית משפט, אכן נכון היה ליתן למשיבים ההזדמנות להביא תביעתם לבירור על אף המחדלים הרשלניים מצידם בניהול התביעות הקודמות, כשלעצמם לא נעלמו מעיני בימ"ש קמא.

7.בימ"ש קמא ניתח ואיבחן את נסיבות ההליך שבפניו מאלו שנדונו בפרשת קטש ופרשת זעירא לרבות בזיקה לבחינת השאלה האם המשיבים זנחו תביעתם, ההבדל בעיתוי של הגשת התביעה המקורית והחדשה, כמו גם עוצמת המחדלים של התובעת בפרשות הנ"ל.

[ע"א 4262/03 קטש נ' משרד הבינוי והשיכון (22/1/2004) וע"ע (ארצי) 806/06 זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן (25/8/2009).

העובדה לפיה, התקנות התקפות כיום, תקנות בתי המשפט אגרות התשס"ז – 2007, לא אימצו תקנה בנוסח זהה לתקנה 13(ו) לתקנות שבוטלו (תקנות 1987), תומכת גם היא בהחלטת בית משפט קמא.

8.בימ"ש קמא היה ער לאבחנה הממשית מפרשת אהרוני ולחובת המשיבים כאן, שעה שהאחרונים בסופו של יום לא שילמו את האגרה (כשבפרשת אהרוני האגרה שולמה והפגם נרפא) ברם בנסיבות ובנימוקים שהוצגו לא ראה באבחנה כדי להטות את הכף לחובת המשיבים [ע"א 2486/04 אהרוני נ' אלחנני (23/6/2005).

9.אוסיף כי העובדה שהתביעה שבדיון הוגשה במצורף לבקשה לפטור מאגרה (הגם שהבקשה לפטור נדחתה) כמו גם זאת שהמבקשת כנתבעת הגישה בפועל כתב הגנה במסגרת התביעה השניה הנ"ל על הנגזר מכך לשאלה האם מוצדק או שמא מלאכותי, לראות בתביעה הנ"ל כתביעה כאילו לא הוגשה מלכתחילא, תומכות גם הן במסקנת בית משפט קמא כי ראוי להכיר בתביעה השנייה ככזו שעצרה את מרוץ ההתיישנות חרף אי תשלום האגרה, בסופו של יום.

10.לאור המכלול לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא כשיש לזכור כי למבקשת שמורה הזכות להעמיד לדיון בשנית את סוגיית ההתיישנות במסגרת הטיעונים במהלך ברור התביעה העיקרית ועפ"י הרלבנטי גם בהליך הערעור בזכות, אם תידרש לו בעתיד.

11.משלא נדרשתי לתגובת המשיבים ולאור נסיבות הבקשה לא ראיתי לעשות חיוב בהוצאות, על אף התוצאה.

12.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: